שתי החלטות מהותיות של ממשלת שרון-נתניהו באות לידי ביטוי בהצעת תקציב המדינה לשנת 2004 וב"חוק ההסדרים": האחת, המשך השליטה בשטחים הפלסטינים, הרחבת ההתנחלויות והמשך בניית חומת ההפרדה; והחלטה נוספת, יישום תפנית ימנית, ניאו-ליברלית, בכלכלה ובחברה, המעצימה את בעלי ההון וראשי התאגידים ומחלישה את ארגוני העובדים, מגדילה את רווחי המעבידים על חשבון שחיקת השכר וקיצוץ בזכויות העובדים.
הממשלה החליטה לצמצם את המסגרת הכללית של התקציב מ-281 מיליארד שקל ב-2003 ל-267 מיליארד שקל ב-2004. אך בעוד שההוצאות לקצבאות ולרשויות המקומיות (תשלומי העברה ותמיכות) הופחתו ב-6 מיליארד שקל, ההוצאות הצבאיות נשארו ברמתן הקודמת – 47 מיליארד שקל, ומשקלן בתקציב עלה מ-17% ל-18%.
גם בתקציב 2004 כמחצית מההוצאות מופנות להוצאות הצבאיות (הגלויות) ולפירעון החובות (קרן וריבית), וזאת שעה שהחובות הם פרי ההוצאות הצבאיות בעבר.
גם לפי הפרסום הרשמי של משרד האוצר (עיקרי התקציב), הצריכה הצבאית תגדל בשנה הקרובה ב-4.4%, בעוד שהצריכה האזרחית תקטן ב-2.8% ותשלומי ההעברה והתמיכות יקטנו ב-6.4%. במלים אחרות, תקציב 2004 הוא עוד יותר מיליטריסטי על חשבון הסקטור האזרחי, ובמיוחד על חשבון צמצום הקצבאות והתקציבים החברתיים.
נמשך מסע הטבות המס לעשירים
גם בתקציב 2004 תמשיך הממשלה ביישומה של הרפורמה במס הכנסה, שמירב פירותיה (75%) נופלים בחיקם של שני העשירונים העליונים. ביצוע הרפורמה במס (לפי המלצות ועדת רבינוביץ’) החל השנה. במהלכה בוצעו שני שלבים של הרפורמה, שהשאירו בכיסיהם של העשירים 3.3 מיליארד שקל. בינואר 2004 יבוצע השלב השלישי, שיעשיר את העשירים בעוד 2.5 מיליארד שקל, ואילו בשנים 2005 ו-2006 יבוצעו השלבים הנוספים, שיתנו לעשירים מתנה נוספת של 4 מיליארד שקל.
יוצא, שלפי הערכות האוצר העשירים ישלמו ב-2006 מס הכנסה הנופל ב-10 מיליארד שקל מהמס שהיו משלמים ללא הרפורמה. מתנה נדיבה זו של האוצר, שממנה ייהנו בעיקר בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר, נוספת כמובן למתנות הדומות שניתנו בעבר לעשירים בדמות הורדה תלולה של מס החברות ושל תשלומי המעבידים לביטוח לאומי, ביטול המס המקביל ועוד, ואשר מסתכמות מדי שנה בסכום של 70 מיליארד שקל לפחות.
נמשכת מסע הפגיעות בעובדים ובמקבלי הקצבאות
ב-2004 תמשיך הממשלה במסע הפיטורים של עובדים המועסקים במגזר הציבורי. נוסף ל-730 עובדי מע"צ, יפוטרו עוד מאות עובדים מרשות הדואר, שתהפוך לחברה ממשלתית, וכן עובדים המועסקים במוסדות ציבוריים שתקציביהם יצומצמו, כמו הרשויות המקומיות, האוניברסיטאות, מוסדות התרבות ועוד. הממשלה והמעסיקים מתכוונים להמשיך ולנצל את האבטלה הרחבה, כדי לקצץ בשכר העובדים. בשנים 2002 ו-2003 ירד השכר הממוצע (ברוטו) ב-8%, ומגמה זו תימשך ככל הנראה גם ב-2004. במקביל לקיצוצים בשכר הממשלה פועלת בשיטתיות לקיצוץ תשלומי הפנסיה לגמלאים. לאחר שהממשלה השתלטה באמצעות חוק על ניהול קרנות הפנסיה ההסתדרותיות, היא מגדילה את תשלומי העובדים, אך מקצצת בתשלומים לפנסיונרים. בכיוון זה הציעה הממשלה גם את החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים ולגברים ל-67.
אשר למקבלי הקצבאות, כל המשפחות עם ילדים, וכן 110 אלף משפחות מכלל 150 אלף מקבלי קצבת הבטחת הכנסה, כבר נפגעו קשות ב"תוכנית הכלכלית" ממארס 2003. אותה תוכנית כלכלית גם קבעה מסלול של קיצוצים נוספים בקצבאות, שיימשכו עד ינואר 2006. באותו מסלול נקבע כי עד ינואר 2006 משפחות עם שלושה ילדים ויותר יפסידו 75% מקצבת הילדים לה היו זכאים עד סוף 2002.
בחוק ההסדרים 2004, נוספו לכך גזירות חדשות. קצבת הילדים הבסיסית (לילד הראשון והשני), אשר קוצצה קודם לכן מ-175 שקלים ל-144, קוצצה שוב ל-122 שקלים. נוסף לכך, יחול קיצוץ בהוצאות הביטוח הלאומי לפיתוח שירותים לילדים בסיכון וייפגעו הזכויות של אלה שפרשו לפנסיה מוקדמת. כן יחלו ביישומה של תוכנית ויסקונסין, שמטרתה – להפחית את מספר מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה ודמי מזונות, ובעיקר נשים, תחת הכותרת המטעה של "מסעד לעבודה".
הממשלה מנצלת את חוק ההסדרים גם כדי לפגוע בזכויות דיירי הדיור הציבורי (עמידר וחברות אחרות). הממשלה מציעה לבטל את חוק הדיור הציבורי, שנועד לאפשר רכישת דירות בהנחה ניכרת, וכן את הזכות של דייר ממשיך, אשר נועדה למנוע השלכתם לרחוב של בני דיירים לאחר מות הוריהם. במקביל, הממשלה מתכננת להעלות פי ארבע וחמש את שכר הדירה שמשלמים דיירי הדיור הציבורי, שרובם סובלים מבעיות סוציאליות קשות. במלים אחרות, הממשלה מקטינה את הכנסות התקציב ממס הכנסה (לשמחת העשירים) ומצמצת את סך התקציב, וכדי לאזן זאת – היא פוגעת יותר ויותר בעובדים, בגמלאים, במקבלי הקצבאות, בילדים, בנשים ובכלל העניים.
אתר הגדה השמאלית 9.11.2003