נצחונו של ראש הממשלה אריאל שרון במרכז הליכוד פתח את הדרך בפני מינויו הקבוע של אהוד אולמרט, שר התמ"ת הנוכחי, לשר האוצר בממשלת הליכוד-עבודה. אולמרט, שכיהן בחודשיים האחרונים כשר אוצר בפועל, ניצל את תפקידו החדש כדי לבקר את קודמו, נתניהו, וכדי להשמיע דיבורים "חברתיים" על אודות הפערים הבלתי-נסבלים בהכנסות ו"להזדעזע" מהעוני.
אך המבחן של אולמרט ושל ממשלת שרון בכללותה יהיה לא בדיבורים רוויי אמפטיה לעניים, אלא בשינוי מהותי של מבנה תקציב המדינה לשנת 2006, שכבר אושר בממשלה ובקרוב יגיע לדיון בכנסת. כאשר ייפתח מושב הכנסת בתחילת נובמבר, יונחו על שולחנה ספרי התקציב לשנת 2006 ו"חוק ההסדרים" – שהם התוכנית הכלכלית-חברתית של הממשלה.
בשנתיים האחרונות, על רקע ההתפתחויות המדיניות (התנתקות, הפסקת הפיגועים) והתפתחותה של בועה חדשה בבורסות בעולם, וגם בזו בתל-אביב, נרשמה בישראל צמיחה כלכלית ובמקביל גדלו הכנסות המדינה ממסים. אך כמו בארצות קפיטליסטיות אחרות, פירות הצמיחה הגיעו ברובם לכיסיהן של המשפחות באלפיון העליון.
הנתונים של המוסד לביטוח לאומי לגבי ממדי העוני בשנת 2004, שפורסמו באוגוסט, מצביעים באופן חד-משמעי על כך שגם בישראל, העסקות הפיננסיות הרבות ומדיניות ההפרטה והפחתות המס של הממשלה העשירו את העשירים ובמקביל הגדילו את מספר העניים. חשוב לציין כי כאשר מוציאים מכלל החיים מתחת לקו העוני את הקשישים, מתברר כי מחצית מהמשפחות החיות מתחת לקו העוני הן משפחות של עובדים.
הצעת תקציב המדינה לשנת 2006, שאושרה כאמור בממשלה, אינה מזכירה את הקיצוצים הנמשכים בקצבאות הילדים ואת השחיקה הנמשכת בכלל קצבאות הביטוח הלאומי עקב הפסקת הצמדתן לשכר הממוצע. אך שינויים אלה, שאושרו בתקציבים קודמים, ממשיכים לפעול לרעת האזרחים, ובעיקר אלה ששכרם נמוך ואלה החיים רק מקצבאות, גם כאשר אין מזכירים אותם.
האוצר אינו סבור ש-700 אלף ילדים מתחת לקו העוני זה יותר מדי. עובדה: האוצר אינו מושך ידו מפגיעה נוספת בילדים. בתקציב 2004 נקבע כ"הוראת שעה", כי קצבת הילדים לילד שנולד אחרי 1 ביוני 2003 תופחת מ-144 שקלים ל-120 שקלים למשך שנתיים בלבד. השנתיים חלפו, וקצבת הילדים היתה אמורה לחזור ולהיות 144 שקלים לחודש. אך הממשלה החליטה להמשיך בגזילה, וכעת היא מציעה ש"הוראת השעה" בדבר הקיצוץ בקצבת הילדים תחול במשך ארבע שנים נוספות, כלומר, עד סוף 2009.
נוסף לפגיעה בילדים, הממשלה בהצעותיה ב"חוק ההסדרים", שהוא חלק מתקציב המדינה לשנת 2006, שמה דגש במתקפה חריפה על שכר עובדים ועל זכויותיהם. במלים אחרות, לאחר שקיצץ באכזריות בקצבאות, מחריף האוצר את מלחמתו בעובדים, ובעיקר באלה המאורגנים.
כך למשל, מציעה הממשלה להגדיל את הניכוי לפנסיה משכר עובדי המדינה, הנמצאים בהסדר של פנסיה תקציבית. כאשר הוטל על עובדי המדינה להשתתף במימון הפנסיה התקציבית, טענה הממשלה כי מדובר בהשתתפות מוגבלת בהיקף של 2% בלבד מהשכר. אך לאחר שהממשלה דחפה את רגלה בדלת, היא מציעה כעת להגדיל את הניכוי משכר עובדי המדינה. לפי ההצעה שאושרה בממשלה, הניכוי מהשכר יגדל בהדרגה במשך ארבע שנים, עד שב-2009 הוא יגיע ל-5.5%, שזה השיעור הנהוג של ניכוי משכר עובדים המבוטחים בקרן פנסיה. בנוסף, מציעה הממשלה לבטל את הזיכוי ממס הניתן לעובדי המדינה בשל הניכוי הזה.
יעד אחר למתקפה של הממשלה הוא הקביעות בעבודה, שממנה נהנים עובדי המדינה. הממשלה מציעה ב"חוק ההסדרים" מודל העסקה חדש בשירות המדינה, שיאפשר להעסיק עובדים שנתקבלו למסלול קביעות כעובדים זמניים במשך חמש שנים. משמעות ההצעה היא, שבפועל לא יתקבלו עוד עובדים חדשים כעובדים קבועים בשירות המדינה, וניתן יהיה לפטרם לקראת תום חמש שנות העסקתם וללא תיאום עם ועד העובדים ועם ההסתדרות.
הממשלה אישרה גם הצעת חוק שמטרתה – לעקוף את החלטת בג"ץ בנושא זכויות עובדים בחברות הנמכרות לבעלים אחרים, לרבות בחברות מופרטות. בג"ץ קבע לפני עשר שנים כי במקרה של העברת עובד למעביד אחר נדרשת הסכמה לכך מצד העובד. כעת מציעה הממשלה חוק, לפיו העובד המועבר הוא שצריך להגיש מכתב התפטרות תוך 30 יום מקבלת ההודעה על ההעברה. עובד כזה יהיה זכאי לפיצויי פיטורים הקבועים בחוק, ולא ליותר מכך, וגם זאת בתנאי שבית הדין לעבודה יקבע כי חלה הרעה מוחשית בתנאיי העבודה. התהליך החדש שמציעה הממשלה מוציא מהתמונה את האיגוד המקצועי, ומאפשר חילופי מעבידים ללא כל דיון עם נציגי העובדים.
במקביל לפגיעה בשכר העובדים ובזכויותיהם, ממשיכה הממשלה גם בתקציב המוצע ל-2006 בקיצוצים בהוצאותיה. למרות שהשנה נרשם גידול בהכנסות המדינה, מציעה הממשלה לקצץ ב-2006 4.5% בבסיס התקציב של כל משרדי הממשלה, לרבות במשרדי החינוך, הבריאות והרווחה, וגם לאשר קיצוץ של אחוז אחד נוסף בבכל שנה בשלוש השנים הבאות.
פירוש הדבר, כי למרות הגידול הצפוי באוכלוסייה, לרבות במספר הילדים והקשישים בסיס התקציבים של משרדי הממשלה ב-2009 יהיה נמוך ב-7.5% מבסיס התקציב ב-2005.
אפשר לנחש כי שר האוצר אולמרט יציג בפני הכנסת את הצעת התקציב כפי שאושרה בממשלה. הדיונים עם סיעת שינוי על שובה לקואליציה נועדו להשיג רוב בדיוק לתקציב כזה, הפוגע בילדים ובעובדים, אך ממשיך להעשיר את המאיון העליון.
הגדה השמאלית, 7.10.2005