ב-1 ביוני הכריז נתניהו על "רפורמה במסים" נוספת, שבמרכזה – הפחתת מס הכנסה לבעלי הכנסות גבוהות ומתן אישור לבעלי חברות לנכות ממס את כל הוצאותיהם עבור ציוד כבר בשנה הראשונה לרכישתו. אך מאחר שבאוויר כבר יש ריח של בחירות קרובות לכנסת (שייערכו, כך נראה, תוך שנה), החליט נתניהו להיות "רגיש" ו"וחומל" ולעטוף את הענקת המיליארדים הנוספים לעשירים בחלוקת פירורים לעובדים בעלי השכר הנמוך והבינוני וגם להגדלת הסיבסוד הממשלתי לבעלות שכר נמוך שלהן ילד במעון יום.
מעריכים, כי כאשר ייושמו כל הטבות המס הנוספות שמציע נתניהו, הן יעלו לקופת המדינה 11 מיליארד שקלים, וזאת נוסף ל-12 מיליארד שקלים, שעולות לנו "הרפורמות" הקודמות במסים, שהונהגו מאז 2003. הסעיף המשמעותי ביותר ברפורמה הנוספת שהגה נתניהו הוא – קביעת תקרה נמוכה משמעותית למס הכנסה שמשלמים העשירים. לפי ההצעה, השיעור המירבי של מס ההכנסה, שמשלמים אלה מהעשירון העליון של מקבלי ההכנסות, יירד (בהדרגה, תוך חמש שנים) מ-49% ל-44%. בהתחשב בכך, שההכנסות ממס הכנסה שמשלם העשירון העליון הן כמחצית מכלל ההכנסות ממס זה, ברור שלהורדה זו יש משמעות תקציבית מרחיקת לכת. ואם לא די בהורדה בשיעור המירבי של מס הכנסה, מציעה הממשלה להוריד עוד יותר את המס שמשלמות החברות.
בעוד שברפורמה הקודמת הורד מס החברות עד ל-34% מרווחי החברה, כעת מציעה הממשלה להפחיתו בהדרגה (עד שנת 2009) עד לשיעור נמוך ביותר של 25% בלבד. במקביל מציעה הממשלה גם להאיץ את ניכוי הפחת על השקעות בציוד. צעד זה יאפשר לבעלי מפעלים וחברות לנכות את ההוצאות שלהם לציוד מהמס שהם חייבים בו תוך שנה אחת, במקום תוך חמש שנים. גם הטבה זו למעסיקים תעלה סכום נכבד לקופת המדינה. בטרם נבחן את "ההטבות לעניים", חשוב להדגיש, שהרפורמה החדשה במס הכנסה, כמו כל קודמותיה, מעניקה הטבות הולכות וגדלות ככל שעולה ההכנסה.
לפי נתוני האוצר, התוספת לשכרו של מי שמשתכר 3,500 שקל לחודש תהיה 36 שקלים ב-2006 ואותו סכום גם ב-2010. לעומת זאת, מי שמשתכר 50 אלף שקל לחודש יקבל תוספת חודשים לשכרו של 108 שקל ב-2006 ושל 2,372 שקל ב-2010. אשר לסעיפי ה"חמלה", המאזנים כאילו את ההטבות להון ולמיליונרים, חשוב להדגיש, כי נמשך יישום הסעיפים של הקיצוצים בקיצבות הביטוח הלאומי, ובמיוחד – קיצבת הילדים. הקיצוצים האלה, עליהם הוחלט ב-2003 וב-2004, יימשכו עד 2006. נתניהו מנופף בהצעה להפחית את דמי הביטוח הלאומי שמשלמים אלה שהכנסתם עד 3,500 שקל לחודש מ-1.4% ל-0.3% מהכנסתם.
אך מהי המשמעות הכספית של הפחתה כזאת? המשמעות היא, שכל עובד ועובדת בעלי הכנסה נמוכה יקבלו הטבה של 35 שקלים בלבד לחודש. ההקף הכולל של ההטבה הוא אובדן הכנסה לביטוח הלאומי בהקף של 400 מיליון שקלים בחיזוב שנתי, וזאת לעומת ההקף הכולל של 11 מיליארד שקל הטבות מס מתוכננות. אך בכך לא מסתיימת התרמית: במקביל להפחתת שיעור הניכוי לביטוח הלאומי לבעלי ההכנסות הנמוכות ביותר, מכין האוצר העלאה של שיעור הניכוי לביטוח הלאומי לבעלי הכנסות של למעלה מ-3,500 שקל לחודש. במלים אחרות, בעלי הכנסות בינוניות הם שיממנו את הפחתת דמי הביטוח הלאומי לעניים. הצעה אחרת שנועדה לאזן את הטבות המס לעשירים היא ההצעה להעלות את המס על רווחי הבורסה הריאליים מ-15% ל-20%.
חשוב לזכור בהקשר זה, כי בעלי ההכנסות הגבוהות והחברות יקבלו הטבות מס שיפצו אותם פי כמה על העלאה זו במס, ואילו המשקיעים הקטנים ישלמו יותר מס, אך ללא פיצוי בהטבת מס אחרת. מה שמצטייר מעיון בתוכנית הרפורמה הנוספת במס, שכמה מפרטיה הובאו לעיל, הוא שנתניהו לחוץ משתי בחינות לפחות: ראשית, הוא לחוץ לשאת חן בעיני ראשי התאגידים והמשקיעים הזרים ובעיני הממשל האמריקאי, הלוחץ לבצע הורדות מסים וקיצוצים בתקציבים החברתיים; ושנית, הוא לחוץ להשיג את המטרה הרשמית, שעליה הוא מכריז שוב ושוב, והיא – האצת הצמיחה.
למרות שהניסיון בארצות אחרות כבר הוכיח, כי הטבות מס, המעשירות את העשירים אינן ערובה לחידוש הצמיחה הכלכלית, ולמרות שלאחרונה התפרסמו נתונים המעידים על ירידה בשיעור הצמיחה של המשק הישראלי בחודשים האחרונים – נתניהו מציג את הבעיה באופן הפוך: לא שהטבות המס המופלגות לא "סיפקו את הסחורה" של האצת הצמיחה, אלא, שהבעיה היא שהטבות המס "אינן מספיקות", ולכן צריך להאיצן.
אתר הגדה השמאלית, 6.6.2005