תפריט סגור

התוכנית הכלכלית: מכירה חיסול של זכויות העובדים

תוכנית הממשלה לקצץ 12 מיליארד שקל בתקציב המדינה הנוכחי מוסיפה לסל הגזירות הישן מתקפה חסרת תקדים על זכויות בסיסיות של העובדים, כמו הקביעות בעבודה, השמירה על השכר וזכויות הפנסיה. עשרה שבועות בלבד לאחר שנכנס לתוקפו תקציב המדינה לשנת 2003, גיבשה ממשלת שרון-נתניהו תוכנית קיצוצים וחיסול זכויות חברתיות, שלא הייתה כמותה בתוכנה הריאקציוני.

תוכנית שרון-נתניהו חותרת לחסל את תשתית הזכויות האיגוד-מקצועיות, אשר הושגו בשנים ארוכות של מאבקי עובדים. במסגרת תוכנית זו, לא יצטרך מנהל בשירות הציבורי להתייעץ עם ועד העובדים לפני שיחליט לפטר עובד קבוע. הצעה זו, אם תאושר, פירושה – מכת מוות לאיגודים המקצועיים בשירות הציבורי, שהם עמוד השידרה של העבודה המאורגנת אשר עדיין קיימת בישראל. הפיכת כל העובדים לתלויים אך ורק ברצונו של המנהל נועדה ליצור אווירה של טרור במקומות העבודה הציבוריים.

במקביל, זומם נתניהו לקבוע בחוק, כי שכר העובדים במגזר הציבורי (עובדי מדינה, עיריות, מוסדות להשכלה גבוהה, חברות ממשלתיות) יוקפא לארבע שנים. בתנאים של אינפלציה, פירוש הדבר, כי באותן ארבע שנים כוח הקניה של עובדים אלה עלול לרדת ברבע. במלים אחרות, נוסף לפגיעה בזכות המרכזית של קביעות בעבודה, שכבה רחבה של עובדים בעלי שכר נמוך ובינוני תידרדר לחיים של מחסור ואפילו מצוקה.

הרגל השלישית של המתקפה על העובדים היא החיסול שתיכנן האוצר לגבי זכויות הפנסיונרים והמבוטחים בקרנות הפנסיה. במסגרת זו, האוצר מתכוון לקבע בחקיקה, כי גיל הפרישה לפנסיה לנשים יעלה בהדרגה מ-60 ל-62 וגיל הפרישה לפנסיה של גברים יעלה מ-65 ל-67; כי הפנסיות יישחקו; כי עבור הפנסיה השחוקה ישלם העובד יותר – 7.5 אחוז משכרו במקום חמישה; כי שיטת חישוב הפנסיה תשונה לשיטת הממוצעים, אשר תקטין את גובה הפנסיה; וכי תבוטל הנפקת איגרות חוב מיוחדות, המהוות את הבסיס הפיננסי של הכספים הצבורים בקרנות הפנסיה.

כדי לממש את המתקפה הזאת על זכויות העובדים, בכוונת הממשלה לבטל באמצעות חקיקה הסכמים קיבוציים חתומים בין הממשלה לבין ההסתדרות. זהו צעד אנטי-דמוקרטי חריף, שמטרתו לחסל את האיגודים המקצועיים ואת העבודה המאורגנת. המתקפה הדיקטטורית הזאת על זכויות העובדים אמורה לשרת את המעבידים בכללם, אשר "ילמדו" מהממשלה, כיצד לבטל זכויות והסכמי עבודה. אך היא גם קשורה בתוכנית להעשרת בעלי ההון הגדולים באמצעות עידוד ההפרטה.

באמצעות ביטול אגרות החוב המיוחדות, הנושאות ריבית צמודה של 5.5 אחוז ואשר מהוות את התשתית הפיננסית של קרנות הפנסיה, ייאלצו את הקרנות להשקיע את היתרות שלהן בבורסה, כלומר במניות ובאיגרות חוב של תאגידים. אך כאשר כל החסכונות של קרנות הפנסיה יושקעו בבורסה, איש מהעובדים לא יידע, מה יהיה גובה הפנסיה שלו, כי הכל יהיה תלוי בתוצאות העסקיות של החברות, שאת מניותיהן תקנה קופת הפנסיה. לעומת זאת, לתאגידים יהיו הכנסות ענקיות ממכירת אותן מניות לקרנות הפנסיה, והם יוכלו לרכוש את החברות הממשלתיות שטרם הופרטו.

נוסף להעשרת בעלי ההון הגדולים באמצעות שיגור קרנות הפנסיה לבורסה, בכוונת האוצר גם להגדיל את הכנסותיהם באמצעות האצת הרפורמה במס ההכנסה, שעיקרה – הקלות מס לבעלי ההכנסות הגבוהות.

נוסף לפגיעות החמורות בשכר העובדים, בפנסיונרים ובאיגודים המקצועיים, ממשיכה ממשלת שרון-נתניהו כה לקצץ באכזריות בקיצבות הביטוח הלאומי. בתוכנית – קיצוץ נוסף של 20 אחוז בקצבאות הילדים, שפירושו – קיצוץ של 2 מיליארד שקל תוך ארבע שנים. כאשר יבוצע קיצוץ זה, קיצבות הילדים יפסידו בסך הכל 40 אחוז מערכן בתחילת 2002. סעיפים אחרים כוללים קיצוץ של מחצית ממענק הלידה, המיועד למימון צרכים ראשוניים של התינוק; וקיצוץ בזכויות של נכי תאונות עבודה. כדי לערער עוד יותר את רשת הביטחון החברתית, בכוונת האוצר להמשיך ולצמצם את עצמאות המוסד לביטוח לאומי, ולהפוך אותו בצורה בוטה עוד יותר למחלקה בתוך האוצר.

"הגדה השמאלית", 20.3.2003

פורסם בכללי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *